פסק-דין בתיק ת"א 2709-07

תובענה כספית לתשלום 210,054 ש"ח ליום הגשתה (8.5.2007). ברקע הסכסוך מערכת יחסים חוזית בגדרה סיפקה התובעת שירותים, ציוד ואביזרים לפרויקט בנייה שכלל הקמת בריכות ביולוגיות לטיהור "מים אפורים" ובריכות נוי.  בלב המחלוקת ניצבת השאלה מה טיבו וגבולותיו של השירות שנתנה התובעת ומהי יתרת התמורה לה היא זכאית בגינו (ככל שנותרה יתרה כזו).

א.   ההליך והצדדים לו

1.             התובעת מתמחה בתכנון והקמה של בריכות מים לטיהור ולנוי. אין מחלוקת שהתובעת בולטת בתחום עיסוקה, תחום בו פועלות בישראל חברות ספורות בלבד. בתקופה הרלוונטית להליך נמנה על מנהלי התובעת מר אלי כהן אשר נחשב למומחה בשטח עיסוקה של התובעת [להלן כהן; ר' סע' 4 לתצהירו של עד הנתבעות מר יאיר ארצי, נ/4].

2.             נתבעת 2 (להלן אמקור) היא בעלת המקרקעין ברח' יגאל אלון בתל-אביב שעליהם הוקם פרויקט הבנייה נשוא הליך. אמקור פעלה כיזם הפרויקט שעיקרו הקמת מבני משרדים ושטחים מסחריים (להלן הפרויקט). בשטח הפרויקט, בסמוך למבנים, תוכננה מערכת חדשנית מבוססת מים ובה מים זורמים, בריכות לטיהור ביולוגי של "מים אפורים" ומי מזגנים באמצעות צמחיה ובריכות נוי (להלן יחדיו מערכת הבריכות). הדרישה להקמתה של מערכת הבריכות הוצבה בפני אמקור על-ידי עיריית תל-אביב כתנאי לאישור הפרויקט.

3.             לשם ביצוע הפרויקט התקשרה אמקור עם נתבעת 1, א. ארנסון בע"מ, על-מנת שתבנה את הפרויקט כקבלן ראשי (להלן ארנסון). החוזה בין הנתבעות בינן לבין עצמן לא הוצג. ארנסון מצידה התקשרה עם קבלני-משנה, והתובעת ביניהם, לשם ביצוע מרכיבים שונים בפרויקט. ארנסון נטשה את הפרויקט בתחילת ינואר 2006, טרם השלמתו. או אז באה אמקור בנעלי ארנסון בכל הקשור להתקשרות החוזית הקיימת בין ארנסון לבין התובעת. עוד פעלה בפרויקט חברת סי.פי.אם ניהול בניה בע"מ אשר נשכרה על-ידי אמקור לשמש בתפקיד מנהלת הפרויקט ומפקחת על ביצועו (להלן חברת הניהול או סי.פי.אם).

4.             מלכתחילה הגישו הנתבעות כתבי-הגנה נפרדים ובתוך כך שיגרה ארנסון הודעה לצד שלישי נגד מנהל התובעת כהן ונגד אמקור. בשלב מקדמי של הבירור אוחדה הגנתן של הנתבעות ונוהלה בידי אמקור, זאת נוכח עמדתן כי אמקור נכנסה לנעלי ארנסון ככל שהדברים אמורים בהסכם עם התובעת שעליו נסמכה התובענה [ר' סע' 8 לסיכומי הנתבעות]. ההודעה לצד שלישי נמחקה בהסכמה מבלי שהתבררה [ר' החלטה מיום 21.8.2007].

5.             ההליך הובא לפני משלב שמיעת העדויות. מטעם התובעת העידו כהן, מנהלת התובעת גב' יעל בן-צבי כהן שהייתה בת-זוגו של כהן ושותפתו בניהול התובעת בעת הרלוונטית לתובענה (להלן בן-צבי), ומומחה התובעת בתחום הנדסה אזרחית מר יוסף פישר (להלן מומחה התובעת). מן הצד האחר של המתרס העידו מר זוהר לוי, מנכ"ל אמפא נדל"ן המנהלת את נכסי אמקור (להלן לוי), מר יאיר ארצי שכיהן כשותף בסי.פי.אם וכמנהל מלווה לפרויקט מטעמה (להלן ארצי), ושני עובדים נוספים של סי.פי.אם שפיקחו על הפרויקט, מר רמוס אלוני ששימש בתפקיד מנהל הפרויקט ומר אולג קישינבסקי שהיה מפקח באתר (להלן אלוני ו קישינבסקי בהתאמה). 

6.             אין חולק על כך שהתובעת לא השלימה את העבודה שהוזמנה לבצע בפרויקט. הצדדים נחלקו על-אודות הגורם האחראי לכך, כשכל אחד מהם מטיל את האחריות לביצועו החלקי של החוזה על הצד האחר. אף אין מחלוקת על כך שבמהלך איבזור הבריכות לאחר בנייתן התחוור שמרכיבים שונים שלהן לא נאטמו כדבעי באופן שהצריך התייחסות ומתן פתרון. אף כאן נחלקו הצדדים באשר לזהות הגורם לפתחו רובץ המחדל. הנתבעות הפנו אצבע מאשימה כלפי התובעת וכהן מנהלה. שורשיה של המחלוקת בסוגיה זו נטועים בשאלה מה היו תפקידיה וגדר אחריותה של התובעת בפרויקט, ובאופן ספציפי בתכנון מערכת הבריכות והקמתה.

7.             המחלוקות הללו, זו שנסבה על אופי תפקידה ומקומה של התובעת בפרויקט וזו שעניינה באי-השלמת מחויבויותיה החוזיות, הולידו את המחלוקת הכספית שבגינה הוגשה התובענה. התובעת ביקשה לאכוף על הנתבעות תשלום מלוא הסכומים המגיעים לה לטענתה לפי המוסכם בין הצדדים. סכומים אלה כוללים את המחיר החוזי שנקבע מראש תמורת שירותיה וכן תמורה בגין עבודות נוספות שנדרשו במהלך ביצוע העבודה. מנגד גרסו הנתבעות שהתובעת אינה זכאית לתמורה נוספת כלשהי בגין עבודה שלא ביצעה וכי מן המגיע לה, ככל שמגיע, יש לקזז סכומים שונים בגין נזק שהסבו לפרויקט מחדלים שנגרמו ברשלנות התובעת.

8.             בחודש יולי 2006 שילמה אמקור לתובעת תשלום יחיד בסך 120,000 ש"ח ומע"מ. לשיטתה של התובעת לא דובר אלא בתשלום חלקי על החשבון, וסכום התביעה מבטא את יתרת התמורה המוסכמת המגיעה לה. אליבא דנתבעות אין התובעת זכאית לתשלום נוסף והנזק שהסבה עולה על הסכום שנתבע בהליך דנן.

9.             אלו הן אפוא השאלות הטעונות הכרעה:

ראשית, מה היה מעמדה של התובעת בפרויקט ומהם התחומים שנמסרו לאחריותה בגדרה של המערכת החוזית בין הצדדים.

שנית, מה טיבם של כשלי איטום שהתגלו בבריכות והאם התובעת היא שנושאת באחריות להם.

לבסוף, מה דינן של הטענות הכספיות שהעלו הצדדים והאם קיימת יתרה שיש לשלמה לתובעת.

עניינים אלה ידונו להלן כסדרם. ההפניות הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צויין אחרת.

יאמר מיד, בכל הקשור לאחריות התובעת לתכנון הבריכות ולכשלי איטום שהתגלו בהן מצאתי שיש לדחות את טענותיהן של הנתבעות במלואן. בה בעת באתי לכלל דעה שיש לדחות את התביעה בשל כך שחשבונותיה וטענותיה הכספיות של התובעת שביסוד התובענה לא הוכחו. להלן, אגב דיון בשאלות שבמחלוקת, יובאו הטעמים לכך.

ב.   מעמדה ומעורבותה של התובעת בפרויקט: הפן החוזי

1.             הפרויקט כולו, על מרכיב הבריכות שבו, קרם עור וגידים בתהליך הדרגתי. בין הולדתו כרעיון ובדיקת היתכנותו לבין גיבושן של תכניות בנייה מפורטות ומימושן חלפו מספר שנים. המעבר משלב הייזום והבדיקה הראשוניים לשלב הביצוע לא היה מיידי. ארצי, שליווה את הפרויקט כאיש סי.פי.אם מתחילתו עד סופו, הבחין בשלושה שלבים בחייו: ראשית, בדיקה ראשונית של נתונים סטטוטוריים והיתכנות הפרויקט (להלן שלב התכנון הראשוני), בהמשך החלטה על מימוש הפרויקט שהובילה לתכנון מפורט שלו (להלן שלב התכנון המפורט) ולבסוף הקמת הפרויקט והוצאתו אל הפועל (להלן שלב הבנייה) [עמ' 80-79]. להבחנה זו נודעת חשיבות רבה בכל הקשור להבנת אופי מעורבותה של התובעת בפרויקט וגבולותיה.

2.             מערכת הבריכות נועדה לכלול אלמנטים נופיים לצרכי נוי מחד גיסא ומרכיב של טיהור ביולוגי ל"מים אפורים" ומי מזגנים באמצעות צמחיה מאידך גיסא. התכנון הכרוך בכך עירב דרישות הנדסיות ותכנוניות לא שגרתיות שאינן מוכרות למרבית הקבלנים והצריך התמחות ספציפית. עד הנתבעות לוי עמד על כך במפורש בעדותו הראשית [סע' 7 ל- נ/2]. מכאן שאמקור כיוזמת הפרויקט וכבעלת עניין ישיר בהצלחתו הייתה מודעת היטב לקיומו של צורך בתכנון ספציפי, יעודי, למערכת הבריכות באמצעות גורם מקצועי שמחזיק בידע ובהתמחות המיוחדת הנדרשים לכך. אין ספק שלתובעת ולמנהלה כהן הייתה התמחות כזו. כהן אישר שהוא מתמחה בבניית מערכות אקולוגיות בנות קיימא [עמ' 27]. באתר האינטרנט שלה מוצגת התובעת כמי שבנתה פרויקטים לטיהור מים מזוהמים במגוון אתרים [ נ/1].